פסק-דין בתיק ת"א 1826-04

בהודעה לצד השלישי

רקע

1.         בתחילת שנות ה-90 ובעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות החליטה ממשלת ישראל  על הטבות ומענקים לרוכשי דירות באזורי פיתוח ובכללם בנצרת עלית ("מבצע שרנסקי"). לשם כך יזמה המדינה פרוייקט בנייה גדול, בין היתר, בשכונת "הר יונה" שבנצרת עילית, אשר כלל בנייה של למעלה מ-800 יחידות דיור.

2.         הבניין שנבנה בגוש 17532-17530 ברחוב אגמון 6 בשכונת הר יונה המורכב מ-6 דירות הוא נשוא התביעה שבפנינו. המבנה הוא תלת-קומתי, בן שני אגפים המחוברים בחדר מדרגות והוא מבוסס על כלונסאות בטון. הבנייה הסתיימה בשנת 1992 והמבנה אוכלס בשנת 1994-1993 (להלן- " הבניין").

3.         לאחר מספר שנים בהם התגוררו התובעים בדירות שרכשו, התגלו סדקים וליקויים בקירות בחדר המדרגות ובמקלטים.

4.         בשנת 2004 הוגשה התביעה דנן בגין ליקויי בניה אשר לטענת התובעים אחראים להם הנתבעים או מי מהם: משרד הבינוי והשיכון, א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (להלן: " א.דורי"), מר עדי לרר- יועץ קרקע והנדסת ביסוס, מר נתן שורק -קונסטרוקטור וחברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ.

הנתבעים מצידם הגישו הודעות צד שלישי, חלקם אלה כנגד אלה, וחלקם כנגד נתבעות נוספות כגון עיריית נצרת עלית וחברות הביטוח: איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: " איילון") והמגן חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המגן").

5.         שמיעת התיק והתמשכותו מעל שש שנים נבעה במורכבות שבברור הסיבה לנזק ולשאלה האם ניתן לתקנו. ברור זה הצריך מינויים של שני מומחים מטעם בית המשפט אשר קבעו, כי תנאי חיוני לקביעה מהימנה של הסיבה לנזק הינו מעקב גיאודטי על פני שנתיים לפחות וכן ביצוע תכנית בדיקות הכוללת קידוחי ניסיון, בדיקות שדה ומעבדה.

6.         לאחר שבוצעו מלוא הבדיקות והמעקב הגיאודטי כהמלצת המומחים הוגשה חוות דעתו המסכמת של המומחה מטעם בית המשפט מר דוד דוד אשר קבע, כי: "עיקר האחריות לנזק היא של הקבלן המבצע (קבלן ראשי, קבלן משנה) ושל הפיקוח באתר בחריגה החמורה של הביצוע מהעומק הנדרש בתכנון הכלונסאות" (פרק י', סעיף 3 לחוו"ד).

7.         סיבה נוספת להתמשכות ברור התביעה נעוצה בניסיון לסיום המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. ניסיון אשר נשא, בסופו של יום פרי, שכן ביום 17.06.12 הוגשה הודעה בדבר הסדר פשרה ובקשה למתן תוקף של פסק דין בין הצדדים, למעט, הודעת צד ג' שנשלחה על ידי.א.דורי כנגד חברות הביטוח איילון והמגן.

8.         ביום 24.06.12 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים כשהמחלוקת היחידה שנותרה כאמור הינה בין א.דורי לחברות הביטוח איילון והמגן בשאלת הכיסוי הביטוחי בלבד, שכן במסגרת הסכם הפשרה התחייבה א.דורי לשלם לתובעים סך של 498,000 ש"ח.

9.         ביום 28.08.12 הודיעו א.דורי, המגן ואיילון, כי הגיעו להסכמה דיונית, לפיה, ההכרעה בשאלת הכיסוי הביטוחי תינתן לאחר הגשת סיכומים על בסיס הראיות המצויות בתיק לרבות חוות דעתו של אינג' דוד דוד .

פסק דין  זה נוגע, אם כן, אך ורק לשאלת קיום או אי קיום הכיסוי הביטוחי.

טענות הצדדים

            א.דורי חב' לעבודות הנדסיות בע"מ

10.        לטענת א.דורי, על אף  שרכשה כיסוי ביטוחי ושילמה עבורו ממיטב כספה, המבטחות מתחכמות, כל אחת בשיטותיה, בניסיון לחמוק מתשלום תשלומי הביטוח.

11.        לטענתה, המוצר המכוסה בפוליסה הנו הבניין והדירות, שנמכרו בסופו של יום לתובעים. אלא שהמוצר, על פי הגדרתו בפוליסה עצמה, אינו רק המוצר הסופי והשלם, אלא גם רכיב מרכיביו כמפורט בסעיף ההגדרות. לדידה, לפי נוסח הסעיף המוגדר בפוליסה עצמה, כל חבות בגין רכיב וכל חבות בגין פריט המופיע במפרט הטכני או בפרסום של הקבלן מכוסה בביטוח אחריות המוצר, לו נגרם לו נזק, וכולם יחדיו מהווים את המוצר השלם והמוגמר. לפיכך, משאין חולקין, כי הדירה הינה מוצר הרי שאין ספק, כי כלונס הנו רכיב מרכיביו של המוצר.

12.        א.דורי מוסיפה, כי בניגוד לפוליסת אחריות המוצר הסטנדרטית בה בהתאם לסייג שבסעיף 5.ד : " למניעת ספק מובהר בזה כי נזק למוצר עצמו לא ייחשב כנזק לרכוש צד שלישי" רכשה היא מהמבטחות הרחבות מיוחדות לכיסוי הביטוחי הסטנדרטי אשר לפיהן, הנזק שנגרם על ידי הכלונסאות הפגומים מכוסה  בפוליסות אותן רכשה.